שימוש בחומרי הדברה נעשה במטרה להדביר את המזיקים השונים בסביבתנו. אולם לצערנו, לא פעם עשויים חומרים רעילים אלה לפגוע לא רק במזיקים אלא גם בנו וביצורים נוספים בסביבתנו.
הרעלה בבני אדם
ידוע כי לחומרי הדברה חזקים בשימוש ביתי ישנה השפעה מיידית על בני האדם שעלולה להתבטא בסחרחורות, כאבי ראש, כאבי בטן או הקאות. אולם, תופעות אלה צפויות לחלוף לאחר מספר שעות. האוכלוסייה הרגישה ביותר לחשיפה לחומרי הדברה הינה אוכלוסיית התינוקות שכן מערכות הנשימה והעצבים שלהם עדינות במיוחד.
טרם הוכח חד משמעית, אך סבורים כי חשיפה לחומרי הדברה באופן ממושך גורמת להתפתחות גידולים סרטניים בבני אדם. מחקרים מראים כי באנשים שנחשפו באופן ממושך לחומרי הדברה התגלתה מחלת הסרטן בשכיחות גבוהה. אולם, לא ניתן לקשור חומר הדברה מסוים לסוג סרטן כלשהו. בשל כך מספר מרכיבים בחומרי ההדברה מוגדרים כגורמים אפשריים לסרטן, אך לא כמסרטנים מוכחים.
כאשר מבצעים הדברה בסביבת מגורינו חשוב שנשתמש בחומרי הדברה מורשים ומאושרים אשר אינם גורמים לפגיעה בבריאותינו לטווח קצר או ארוך.
חושב מאוד לאוורר אזורים בהם נעשה ריסוס, יש לזכור כי אוורור המקום אינו פוגם ביעילות ההדברה אלא מונע שאיפה של חומרי מסוכנים והרעלה.
בנוסף, בהדברת מקומות בהם שוהים תינוקות יש להפעיל משנה זהירות ולנהוג על פי כללי זהירות והוראות המדבירים.
הרעלה בחיות מחמד
בעלי חיים ביתיים עלולים להיפגע בתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה בהם נעשה שימוש בבית או בסביבתם הקרובה.
חומרים להדברת מכרסמים מופיעים בטבליות, אבקה או גרגירים יכולים בקלות להגיע לפיהם של חיות המחמד. רעלים מסוימים עלולים לגרום לבעלי החיים לדמם ללא הפסקה בשל פגיעה במנגנון הקרישה בגופם. חומרים אחרים עלולים לגרום להירדמות, הפסקת פעילות המערכות החיוניות ומוות.
חומרים להדברת חרקים עלולים אף הם לגרום להרעלה חמורה שתגרום לרעד בלתי פוסק, ריור, פגיעה במערכת העצבים ולבסוף אף למוות.
כאשר מבצעים הדברה בסביבת חיות מחמד חשוב להרחיק את כלי האוכל והצעצועים של בעלי החיים. בעת הצורך מומלץ להרחיקם מן האזור המודבר ובאם מתבצעת הדברה ברחוב יש למנוע מחיות המחמד לאכול מזון הנמצא באזור החשוף לחומרי ההדברה.
הרעלה בחיות בר
הרעלה בחיות בר מקורה בעיקר בהדברה חקלאית. המשק החקלאי צורך אלפי טונות של חומרי הדברה בשנה לצורך הדברת מזיקים (חרקים בעיקר), הדברת עשבי שוטים ומניעת מחלות צמחים. ההרעלה נגרמת למעגל נרחב של חיות ומבוססת על שרשרת המזון בטבע.
המזיקים מרוססים בחומרי ההדברה וכל בעלי החיים הניזונים מהם נפגעים גם הם. חומרי ההדברה נוטים להצטבר בגופיהם של בעלי החיים ולהשפיע באורח קשה על ולדות בעלי החיים ועליהם עצמם. מה שמגביר את ההרעלה הינו התרחשותה של ההרעלה המשנית: טורפים, עופות דורסים ואוכלי נבלות ניזונים מבעלי החיים המורעלים ונפגעים גם הם.
גם הדגה והיונקים הימיים נפגעים קשות. חומרי ההדברה מגיעים מן הקרקע אל הימים ומקורות המים וגורמים להרעלה קשה ולאחוזי תמותה גבוהים.
חומר ההדברה הנפוץ ביותר שגרם לפגיעה רחבה בחיות הבר היה ה-DDT. ה-DDT התגלה כחומר עמיד מאוד ונמצא כי גם לאחר תקופה ארוכה של כ-20 שנה, רק מחצית מן החומר מתפרקת. מגוון החיות שנפגעו קשה מחומר הדברה זה הינם עטלפי פירות וחרקים, מיני עופות אוכלי חרקים, מכרסמים שונים ומשפחות שלמות של עופות דורסים.
רבים מן החומרים המסוכנים אסורים כיום לשימוש ולכן מקרי הפגיעה בחיות הבר התמעטו. יחד עם זאת, לא ניתן לומר כי התופעה אינה קיימת לחלוטין.
