למרבית האנשים החיה עטלף מתקשרת עם דמותו של ערפד אכזר ומוצץ דם. אסוציאציות נוספות הן חיה שגורמת לעיוורון או מסתבכת בשיער אדם במעופה. על מנת להפריך דעות אלה חושב להכיר את העטלף.

עטלף הינו יונק קטן בעל כנפיים המאפשרות לו לעוף. כנפיים אלה הנן קרומים דקים שהתפתחו בין גפיו ומשמשות אותו לתעופה. על גבי הכנפיים ישנן בלוטות שומן המפרישות חומר שמנוני שתפקידו לשמן את עור הכנפיים ובכך לשמור על גמישותם. גודלו של העטלף נע בין מוטת כנף (המרחק שבין שני קצות כנפיו) באורך 170 ס"מ ל-10 ס"מ ומשקלו נע בין ק"ג וחצי ל-1.5 גרם.

על הבוהן הנמצאת מעל כל כנף, יש לעטלף ציפורן חזקה המשמשת לטיפוס או תליה. שרירי החזה של העטלפים מפותחים מאוד המאפשרים את הנעת הכנפיים ומבנהו של בית החזה מזכיר מבנה של עופות.

עטלפים הינם יצורים חברותיים וחיים בלהקות שמספר הפרטים בהן יכול להגיע לאלפים.
עטלף הינו חיה הפעילה בלילה בלבד ולכן בשעות האור ניתן למצוא את העטלפים תלויים במקומות מסתור חשוכים כשגופם הפוך. מרבית העטלפים פעילים בעיקר בקיץ ולכן את החורף הם מעבירים בשינה במקומות מסתור חשוכים.
תוחלת החיים של העטלפים מגיעה למעל ל-20 שנה.

עטלפים בישראל

בישראל קיימים 31 מינים של עטלפים. כאשר מין אחד הוא של עטלפי פירות ושאר המינים הם של עטלפי חרקים.

עטלפי חרקים הינם קטנים מאוד, ניזונים בעיקר מחרקים ומתגוררים במערות. רוב עטלפי החרקים הינם עיוורים ולכן תנועתם מושפעת מגלי קול החוזרים אליהם כתוצאה מקולות שהם משמיעים. עטלפי חרקים מועילים מאוד לאדם, הם ניזונים ממיני זבובים ויתושים המהווים מטרד. אולם, חלק גדול מן העטלפים בארץ הושמד עקב ריסוסים שבוצעו במערות להדברת חרקים.

עטלפי פירות גם הם קטנים, אולם יש עטלפים שמוטת הכנף שלהם מגיעה ל-150 ס"מ. לעטלפי הפירות יש חוש ראיה מפותח ואת הפירות הם מאתרים בזכותו ובזכות חוש ריח מפותח. לעיתים העטלפים נעזרים גם בהחזרת גלי קול למציאת הפירות.
בניגוד לחבריהם אוכלי החרקים, עטלף הפירות כן מסב נזק לאדם, על ידי אכילת פירות. אולם מאחר שהעטלף ניזון רק מפירות בשלב בשלות מתקדם, הנזק הוא יחסית קטן. הנזק המשמעותי יותר הינו לכלוך וריחות כתוצאה מהקאת שיירי פרי על קירות הבתים.

על אף הנזקים, איננו צריכים להדביר את העטלפים, אלה לגרום להרחקתו של עטלף הפירות מסביבת מגורינו.

הדרכים להרחקת עטלפי פירות הנן:

  1. הצבת רשתות מעל עצים- כאשר ישנם עצי פרי שהפירות הבשלים בהם טרם נקטפו, יש לעטוף את העץ ברשת ובכך למנוע מהעטלפים לאכול מן הפירות.
  2. הצבת רשתות מסביב לפירות- פירות קטופים ובשלים שמוצבים בארגזים יש לעטוף ברשתות למניעת התקרבות העטלפים.
  3. הצבת רשת על מבנים- הרכבת רשתות בקרבת מבנים תמנע מהעטלפים לחצות המסלולים אלו.
  4. תאורה- מכיוון שהעטלף הינו חיה לילית אשר רגישה לאור יום, תאורה בעוצמה חזקה על עצים או מבנים תרחיק את העטלף.
  5. גיזום- גיזום עצי נוי הנושאים פרי בטרם הבשלה של הפירות.
  6. גלים אולטראסוניים- הצבת מכשיר אולטראסוני אשר משדר גלי קול שאינם נשמעים בידי האדם אך גורמים אי נעימות לעטלף וכך מרחיקים אותו. מתאים בעיקר למבנים מכיוון שבשטחים פתוחים גלי הקול אינם עוצמתיים מספיק.

חשוב לזכור שאל לנו להשתמש ברעלים או באמצעים אחרים שיובילו להדברת העטלפים. הפעולה הנכונה ביותר לביצוע היא הרחקתם בהתאם להמלצות שניתנו כאן. במקרים קשים במיוחד יש לפנות למדביר לביצוע של הרחקה מקצועית.