רעל עכברים

פיזור רעל הינו אחת השיטות הנפוצות להדברת מכרסמים. שיטה זו מומלצת כאשר לא ניתן להילחם במכרסמים בכל דרך אחרת וכאשר הם תוקפים בכמות רבה.

החסרונות והסכנות שבשימוש ברעל עכברים:

נזק תברואתי –
אחד החסרונות ברעל הוא העובדה שלא ניתן לדעת היכן בדיוק ימות המכרסם וכך עלול להיווצר נזק תברואתי חמור. גופת העכבר עלולה להסריח ולהביא אליה שלל רמשים וחרקים.

סכנת הרעלה –
הרעל המפוזר מסוכן מאוד הן לבני אדם והן לחיות המחמד הביתיות. אדם או בעל חיים שהחומר חדר למערכת גופו עלול להיפגע באופן קשה, שכן הרעל גורם לתופעות לוואי קשות ואף יכול לגרום למוות.

מוות איטי למכרסמים –
החסרון הבולט ביותר, בעיקר לאוהבי בעלי החיים, הוא העובדה כי כמעט כל הרעלים המקובלים כיום בשוק ההדברה גורמים למכרסמים סבל ארוך ומתמשך ולא מוות מיידי.
לדוגמא, הרעל הנפוץ ביותר מבוסס על נוגד קרישה הגורם לשטפי דם פנימיים המלווים בכאבים ובגסיסה שאורכת כשלושה ימים בהם המכרסם נמצא בהכרה מלאה.

הרעלה מתמשכת גם לאחר מות המכרסם –
הרעל שחדר לגוף המכרסם, נותר בגופו גם לאחר המוות. כאשר קיים טורף הניזון מגווית המכרסמים, עלול לקרות מצב בו הטורף יקבל הרעלה משנית, מהצטברות של רעלים בגופו מאותם גוויות מכרסמים מהם ניזון.

בשל כל החסרונות שמנינו לעיל, חשוב להיוועץ במדביר מקצועי בטרם ההחלטה לעשות שימוש ברעל עכברים. השיטה אומנם יעילה, אך מסוכנת מאוד לסובבים וכן מהווה שיטה לא הומאנית בעליל.

סוגי רעל עכברים

להלן סקירה של הרעלים הנפוצים ביותר להדברת עכברים:

אנטיקואגולנטים (רעלים מונעי קרישה)

רעלים אלה נחלקים לשלוש קבוצות: הדור הראשון, הדור השני והדור השלישי.

הדור הראשון, לדוגמא הקומורן, מופיע כפיתיון לעכבר.
ההרעלה אינה מיידית ומתרחשת לאחר מספר ימים מבליעת הרעל.

הדור השני, קטלני יותר, גורם למוות כתוצאה מבליעה חד פעמית.
לרב מופיעים בצורה של כדורים אדומים, והשימוש בהם נפוץ מאוד בארץ.

הדור השלישי גורם להרעלה מושהית, לאחר כשלושה שבועות מהבליעה.

חומרים אלה פוגעים כאמור בקרישת הדם, מה שגורם למכרסם למות כתוצאה מדימום. הרעל פוגע ביכולת של הכבד לספק ויטמין K לגופו של המכרסם ובכך גורם לבעיות בקרישת הדם. הרעל הנספג בכבד המכרסם , מופרש ממנו גם כשלושה שבועות לאחר ההרעלה עצמה.

רעל המבוסס על פלואור אורגני

הרעל הינו בדמוי גרגירי חיטה ירוקים והוא משפיע מספר שעות לאחר הבליעה.

רעל המבוסס על אלפא-כלורולוז

הרעל מופיע כאבקה לבנה. זהו רעל מכאיב פחות יחסית לשאר, הוא מדכא את פעילות המח, מה שגורם לירידת בטמפרטורת הגוף ולאחר מכן גורם מוות מקור, בעיקר בחורף.
העכברים מאבדים את הכרתם כרבע שעה מרגע הרעלתם, זמן קצר יחסית.
חולדה לעומת זאת, בעיקר בתקופות החמות, גוססות לאט יותר ולכן הרעל מסב להן סבל.

רעלים מבוססי ציאניד

רעל הפוגע בעכברים במהירות. שיטת ההדברה בו מבוססת על החדרת הציאניד אל תוך מחילות המכרסמים. החיסרון הוא שבקרב בני אדם גורם הרעל לתופעות קשות של קשיי נשימה, כאבי ראש עזים, הקאה, עוויתות, צריבות וכו'.
במכרסמים הסימפטומים הקשים ניכרים למשך כדקה ולאחריה המכרסם מאבד הכרתו.

שימרו על הומאניות

המתת מכרסמים לצורך הדברתם אינה שיטה הומאנית, ובעייתית לאוהבי בעלי החיים. כדאי כאמור להיוועץ במדביר מקצועי שימליץ לכם על שיטת ההדברה העדיפה.
תמיד עדיף לבצע הדברת מכרסמים באמצעות מלכודות ידידותיות ולאחר מכן לשחרר את העכברים לחופשי.

שיטת ההדברה הטובה ביותר, הינה המניעה. במניעה, אנו נשמור על סביבה נקייה, לא נשאיר פירורים ושאריות מזון זמינות ונאטום היטב את אריזות האוכל. בשיטה זו איננו מספקים תנאי מחיה מתאימים למכרסם וכך הוא לא יבחר להשתכן דווקא בביתנו.