פעמים רבות, אנחנו שומעים בחדשות על יבולים חקלאיים שלמים שנהרסו, כשסיבה מרכזית לכך היא מזיקים מסוגים שונים. יש לכך השלכות עצומות, ואפילו על המזון אותו אנו צורכים.
כשמתבוננים על כך, ניתן להבין מדוע נעשים כיום בישראל אינספור פעולות לחיטוי הקרקע, כשחיטוי סולארי הוא אחת הנפוצות שבהן.
מדוע נדרש לחטא את הקרקע?
כצעד ראשון, יש להבין את שדה המשחק החקלאי אליו אנחנו נכנסים. כשמדברים על מחלות בצמחים ובגידולים שונים, ניתן למנות, למרבה הצער, לא מעט סוגים. ברוב המקרים, המדובר הוא באורגניזמים פתוגניים, אשר בכולם לפגוע בחלקים שונים בצמחים (שורשים, עלים, גבעולים וכן הלאה), בדרגות קושי שונות – החל מפגיעה ביכולות בסיסיות שלו, דוגמת ייצור פרי, ועד למוות מוחלט שלו.
מכאן, שבכוחם של זיהומים אלה אפילו להביא להשמדתם של יבולים שלמים. מה שתורם עוד יותר למורכבות, הוא שחלק ניכר מאותם אורגניזמים מגיעים לצמחים מחלקיהם התת קרקעיים, כך שלא ניתן למעשה להדביר אותם בצורה המסורתית, כלומר, הדברה הנעשה על פני הקרקע.
התרחיש הזה נשמע לכם שייך לסרט מדע בדיוני? חשבו שנית. באירלנד, למשל, התרחש במאה ה-19 אירוע שזכה לשם "רעב תפוחי האדמה הגדול". הוא נגרם עקב כישמון, אשר פגע בצורה אנושה ביבולי האדמה, ובכך הביא לרעב בשיעור עצום.
חקלאים רבים, בישראל ובעולם, יוכלו לספר על יבולים שלמים שירדו לטמיון, מה שהביא, זמן קצר לאחר מכן, לעליית מחירים משמעותית של הפריטים שגודלו בהם.
כך חיטוי קרקע נכנס לתמונה
הדברת אורגניזמים רעילים לצמחים ניתנת כיום במספר צורות עיקריות, כשהאבחנה היא בין שימוש באמצעים כימיים, שימוש באמצעים פיזיים וחיטוי קרקע מלא. החיטוי הסולארי נכנס, כמובן, לקבוצה השלישית.
ברמה הכללית, הוא מתבצע באמצעות לא אחרות מקרני השמש, להן השפעות רבות על אותם אורגניזמים וזיהומים. זהו אינו פיתוח חדש: השיטה, המכונה "השיטה הישראלית", פותחה בישראל ופורסמה כבר בשנת 1976. אחראי לה פרופסור יעקב קטן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, כמו גם שלושה מתלמידיו.
השיטה מבוססת על מספר שלבים עיקריים. השלב העיקרי בה הוא כיסוי הקרקע, לאחר השקייתה, ביריעת חיפוי, לרוב כזו העשויה מחומר פלסטי שקוף: תפקידה העיקרי הוא למנוע את קירור הקרקע. את החיפוי נדרש להשאיר בין חמישה לשישה שבועות, כשהמועד האידאלי לביצועו הוא שיאו של הקיץ.
חיטוי סולארי נעשה, בדרך כלל, לפני שמעבדים קרקע מסוימת לצורכי חקלאות, כלומר, בשלבי ההכנה שלה לזריעה או לשתילה. הוא מביא להשמדתם של נבגי פטריות, אורגניזמים פתוגניים וסוגים אחרים של מזיקים, מה שמבטל את הסיכוי להתפתחותם של אלה בעתיד.
התהליך נמשך כשלושה חודשים, ומהווה רק חלק ממגוון הפעולות שנעשות על מנת להכין קרקע מסוימת לעיבודה החקלאי. בסך הכול, מדובר כאן על תקופת הכנה שעשויה להגיע עד לפרק זמן של שנה וחצי.
מתי מתאים חיטוי סולארי?
עקב העובדה שבישראל השמש קופחת מעל ראשינו במרבית ימות השנה, נראה כי אין תנאים טובים יותר עבור החיטוי הסולארי. ועדיין, חשוב לתת את הדעת שהוא מתאים, בעיקר, במצבים מסוימים. חיטוי סולארי שנעשה במטעים, למשל, הראה פעמים רבות תוצאות חיוביות בכל קנה מידה.
הדברים אמורים, בין השאר, לסיוע לעצי הזית להתמודד עם מחלת הדוררת, שעלולה להיות הרסנית עבורם. יתרון משמעותי אחר של החיטוי הסולרי, ביחס לשיטות חיטוי אחרות, נוגע לכך שהוא אינו פוגע בהמשך הצמיחה של אותם גידולים.
עם זאת, חשוב לתת את הדעת על כך שחיטוי סולארי הופך ליעיל הרבה פחות כשהוא נעשה בגינה, או בכלל בשטח חקלאי, המאוכלס כבר. זאת, עקב העובדה שקצב ההתפתחות של מחלות שוכנות הקרקע גדול יותר מקצב השמדת החיידקים באמצעות קרני האור.
