הדברה כימית

הדברה כימית היא אחת משיטות ההדברה הנפוצות והמוכרות יותר בתחום הדברת מזיקים.
בין שיטות ההדברה ישנן שיטות כגון: הדברה ביולוגית, מכאנית, גנטית , הדברה אלקטרונית ועוד.

ההדברה הכימית התפשטה בעולם עקב גילויו של הדיכלורן דיפניל טריכלורן אתאן, או בשמו המוכר DDT.
חומר ה-DDT גילה יכולת מעולה בהדברת חרקים. ה-DDT היה זול מאוד, קל לשימוש, יעיל מאוד נגד מרבית סוגי החרקים וללא תופעות לוואי מזיקות. תפוצתו של החומר התפשטה בעולם והוא הפך לחומר הדברה נפוץ ומקובל, שהשתמשו בו גם להדברת מחלות כמו טיפוס ומלאריה.

הצלחה וקוץ בה – חסרונות הדברה כימית

הצלחתו של ה-DDT בעולם הביאה את המדענים לנסות ולחפש חומרי הדברה נוספים, ואכן באותה התקופה החלה פריחה בתחום חומרי ההדברה נגד מזיקים. אולם, עם השנים החלו להתגלות בעיות בריאותיות וסביבתיות חמורות עקב השימוש בחומרי ההדברה הכימיים.

הדברה לא ממוקדת –
עם השנים נוספו עוד ועוד חסרונות של חומרי ההדברה הכימיים, והוכח כי על אף שחומרי ההדברה יעילים מאוד מול המזיקים נגדם הם פועלים, הם מביאים יחד עם זאת פגיעה נוספת, מיותרת, ביצורים אשר לא רק שלא מזיקים, אלא אף בעלי תועלת בטבע:
דבורת הדבש לדוגמא, שכל פועלה הוא יצירת דבש, או חרקים אחרים שהיוו אויב טבעי למזיקים, ניזוקים אף הם מההדברה הכימית.

קצב פירוק איטי לחומרי ההדברה –
נמצא שחומרי ההדברה בהם השתמשו, היו עמידים מאוד וקצב ההתפרקות שלהם עמד על עשרות ואף מאות שנים, וכתוצאה מכך נגרם נזק מתמשך לשרשרת המזון.
חומרי ההדברה הצטברו גם על גבי צמחים שונים ובעלי חיים שניזונו מצמחים אלה, נאלצו לקבל במזונם שאריות חומרי הדברה. עדויות לכך ניתן היה למצוא למשל בחלב פרות או ברקמות השומן שלהן, כתוצאה מכך עברו חומרים אלה גם לגופם של בני אדם.

פיזור רחב של חומר ה-DDT –
חומרת הפיזור של חומר ה-DDT הייתה כה רבה שעדויות לחומר התגלו גם במקומות בהם מעולם לא נעשה הדברה בחומר.

המזיקים מפתחים עמידות לחומרים –
בעיה נוספת שהתגלתה בחומרי ההדברה הכימיים הינה יעילותם הפוחתת ככל שהשימוש בהם עולה.
המזיקים החלו לפתח עמידות בפני חומרי ההדברה, וגם כמויות גדולות של חומרים לא הצליחו להדבירם באופן יעיל.
יתרה מכך, כמויות חומרי ההדברה העצומות גרמו לנזק גדול לצמחיה ולסביבה כתוצאה מהשימוש בהן.

הדברה כימית היום – היכן משתמשים?

כיום ההדברה הכימית אינה שיטת ההדברה היחידה, וזאת גם בשל הנזק הרב שהיא הסבה בעבר. כאשר נעשה כיום שימוש בהדברה כימית יש הקפדה על שימוש מבוקר בריכוזים מזעריים של החומרים, תוך הקפדה על גרימת נזק מינימאלית לסביבה, ושילובה עם הדברה ביולוגית בשיטות הדברה משולבת.

השיפורים בתחום סכנות ההדברה הכימית –

החומרים הכימיים כיום הינם ספציפיים לסוג מזיק מסויים, וכך ידידותיים יותר מבחינה אקולוגית. החומרים פוגעים במין אחד של מזיקים ואינם פוגעים במיני חרקים אחרים.

בנוסף, נעשה כיום שימוש בחומרי הדברה כימיים אשר מתפרקים מהר יחסית לחומרים בלתי מזיקים וכך אינם פוגעים בסביבה, או פוגעים בה פחות..

עקב מחקר אודות חומרי ההדברה כימיים הוצאו מחוץ לחוק חומרי הדברה מסרטנים או פוגעים במגוון רחב של יצורים חיים. בנוסף, חל שינוי בשיטת ההדברה – כיום מתבצעת ההדברה באופן מבוקר ורק על פי צורך ולא נעשית הדברה תקופתית כאשר אין מספיק עדויות למזיקים, כפי שנהוג היה בעבר.

מעת לעת מתבצעים מחקרים אודות חומרי ההדברה הכימיים הקיימים בשוק ונבדקת השפעתם על הסביבה. רק החומרים המסוכנים פחות לסביבה מאושרים לשימוש על יד גורמי אכיפה רלוונטיים.

לסיכום,

ההדברה הכימית היא ללא ספק השיטה היעילה ביותר נגד מזיקים, אולם כדאי להשתמש בה רק כמפלט אחרון, כאשר שיטות ידידותיות לסביבה לא משפיעות. כאשר נבחרת האפשרות להשתמש בחומרי הדברה כימיים יש לעשות זאת האופן מבוקר ובאופן מקצועי, לשם כך מומלץ לערב חברת הדברה בעלת ניסיון בתחום.